בנסיעות לדרום, הביתה, לנגב המערבי שלי
כשאני מגיעה לצומת שער הנגב,
השער של הנגב, משהו נרגע אצלי, הופך רפוי.
משהו במרחבים הירוקים האלה משרה עלי שלווה.
בידיעה שזה בית. מכאן והלאה, לתמיד.
הנוף נפרש לפני, מעורר זכרונות.
עכשיו כשיש לי בית משלי אני יכולה להנות מזה
נכון אני כאן, באמא של הבועה, בועה בתוך בועה.
אם לא מספיקה תל אביב אז גם עולם האופנה
ותעשיית הטלוויזיה הקולנוע והפרסומות היא תמצית הבועה.
ואני כאן, בתוך כל זה, רחוקה ממערבולת החושים
התמידית שמתרחשת באזור שלי,
ועם זאת לא מרגישה מנותקת מזה.
המציאות הזאת מטורפת,
מדהים איך במדינה כל כך קטנה, קוטביות כזו גדולה
ובאמת שקשה לתפוס שבארץ הדרום המצב הוא אחר,
קשה להבין את זה, גם לי קשה.
מרגישה שאני "משם",
חוויתי איזה צבע אדום או שניים, חלמתי על טילים שרודפים אחרי,
טראומה בדמות דריכות מכל רשרוש מערכת קריזה הלכה איתי שנים רבות
אחרי סיום הלימודים במכללת ספיר.
מתקשרת הביתה אחרי כל פעם שמקבלת הודעה בטלפון
ממערכת ההודעות של המועצה: "להכנס למרחבים מוגנים, לשהות 15 שניות ממרחב מוגן.."
ועדיין אני בשגרה שלי ושם שגרה מסוג אחר לגמרי.
עזה תל אביב/סער ליבן. שיר של סער היפה והמוכשרת שתמיד מרגש אותי בעוצמה.
כואב לחשוב על עוד דור מלא טראומה ושנאה שגדל כאן.
דווקא בגלל כל אלה, דווקא בגלל שכל סיבוב כזה מביא לסיבוב נוסף שלנו,
מכה שלנו ומכה שלהם, מעגל אימים בלתי פוסק.
דווקא בגלל שראינו שהדרך הזו מובילה למסלול אחד ידוע מראש.
אנחנו צריכים לדרוש מהמנהיגים שלנו לדבר,
לפתור את המצב הזה. לנסות מסלול אחר.
יצא לי טקסט פוליטי.. הרגשתי שאי אפשר בלי..
השבוע חל יום הנישואים של ההורים שלי: 7.7.1970
אם אבא שלי היה חי הם היו נשואים היום: 44 שנים.
מה הייתי נותנת בשביל השמלה הזאת, דווקא אותה היא לא מוצאת.
הם התחתנו בקיבוץ , יחד עם עוד שני זוגות.
אפילו תמונות בקושי יש מזה, לא היה צלם
ומישהו מהקיבוץ התנדב לצלם, התוצאה לא מאוד מרשימה.
לא עשו משום דבר סיפור פעם..גם לא מחתונה.
מעמיד באור מגוחך את פסטיבלי החתונה שמתקיימים היום.
הנוסטלגיה הזאת מעוררת בי רצון לחזור לדברים הפשוטים,
הלוואי שאפשר היה לחזור לפשטות של פעם.
לדברים היפים והתמימים. אולי עוד לא מאוחר.
כל המצב הזה מעורר בי רצון להסתתר מתחת לשמיכה
ולהתעורר למציאות אחרת.
או לחילופין לצאת לרחובות ולצעוק לחזרה לשפיות,
מה שיותר נראה לי.
וכדי לתת לזה קונטרה,
קצת שטחיות לא הזיקה לאף אחד, אף פעם:
החלטתי לתת פה טיפים לכמה אתרי קניות ברשת
חלקם שווים ולא יקרים , חלקם יקרים וכדאי להכיר אותם
כי לעולם אין לדעת מתי נזדקק..
קניות תמיד תורמות לשיפור מצב הרוח ואם זה בלי לצאת מהבית,
גם תורמות לניצול יעיל של הזמן.
למי שמרגיש כלוא וגם למי שסתם רוצה להתפנק,
כשכתבתי את זה עוד לא היינו מדינה שלמה במצב מלחמה
עכשיו לכולנו מגיע פינוק. האתרים הם לבגדי נשים אבל היי.. פנק אותה!
בעיקר ברגעים מלחיצים אין כמו לקבל חבילה מפתיעה בדואר.
LUCKYPEOPLE -יש מבחר סופר מעודכן והמוןןןן אביזרים שווים
CLOTHESTOME אתר חדש, המבחר עוד לא גדול אבל יש לא מעט פריטים שיתאימו להרבה סגנונות. מחירים נוחים.
ROCKGLAM -הרוב במראה צעיר מאוד אבל היי גם לצעירות מגיע! ואפשר למצוא מציאות מחמיאות לרוב הגילאים.
LUDOVIG- לא זול, מאוד שווה. אל ייאוש- שימו לב לסייל!
WEMUSTSHOP- האהוב עלי ! גם הוא חדש והזול מביניהם.
HAIA - האתר של מעצבת האופנה חיה מיכלסון סמולרצ'יק, יוצא מהכלל כי הוא אתר של מעצבת אחת,
אבל הוא אכן יוצא מהכלל! מומלץ ושווה למי שלא מגיעה לעיר למדוד את הבגדים הנהדרים שחיה מעצבת.
בונוס- כיף לקנות מאנשים מקסימים.
ברוב האתרים המשלוח חינם, תמיד או לרגל המצב.
שימו לב לשמות האתרים.. משעשע במיוחד בקונטסט הנוכחי.
תודו שזה משפר משמעותית את המצב!
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
יולי 10, 2014 -
מיכלי
אני מודה שנהנית לקנות באינטרנט..אבל יאמר לזכותך שבתור פעילות הפגתית -אני מעדיפה לקרוא את פוסטים שלך !
תודה מותק ונתראה בקרוב
Michal Cohen
יולי 10, 2014 -
תודה דינוש! גם אני נהנית שאת קוראת תפוסטים שלי:)
גדי רוטשטיןן
יולי 10, 2014 -
יפה כתבת, צילמת, הגשת. ואני כמו אני, מאז..
באהבה
גדי
Michal Cohen
יולי 10, 2014 -
תודה גדי! כיף שאהבת:)
raviv
יולי 10, 2014 -
למה אין תמונות שלך בעירום ?
Michal Cohen
יולי 10, 2014 -
רביבו, יש. לא ראית?