Category: כללי

אני ממש מרגישה שבשנה האחרונה פתאום נולדו כאן עונות מעבר. חדי העין והתחושה יוכלו לתפוס אותן שניה לפני שיחלפו, כן , הן חמקמקות כאן במזרח ה"לא- נח -לרגע- בוא -נהרוג -מישהו" תיכון.. או שאולי זו רק אני שהכל מתחדד אצלה לאחרונה[...]

בפוסט הזה אציע לכן לאהוב את עצמכן, לפחות כמו שלימור המעצבת אוהבת את הלקוחות שלה. נשים בוגרות מתקשות למצוא את עצמן פעמים רבות ברשתות הגדולות שבדרך כלל לא פונות אליהן כקהל. העיצובים ברשתות הגדולות מתאימים לרוב לנערות ולנשים צעירות, הרבה[...]

את החולצה המכופתרת הכי פשוטה אפשר לשדרג בעזרת אביזרים ולהפוך אותה למשהו אחר לגמרי בכל פעם:     מראה פשוט ויומיומי ועדיין מעניין ומיוחד: שילוב של תכלת וחום גורם לשניהם לבלוט יותר.  לא צריך לפחד מלשלב שני חומרים יחד: תכשיטי[...]

"אז תאמין שאם קלקלת אתה יכול גם לתקן, כן כן .." אנחנו אוהבות לקנות בגדים, זה כיף, קליל, גורם להרגשה טובה רק ש..לא תמיד אנחנו חושבות הרבה לפני כל קניה. באופנה קל מאוד לעשות טעויות, אבל היופי הוא שכאן קל[...]

שגרה. כבר? כל כך מהר? מדהים איך נשאבים אליה ושוכחים מהכל כל כך קל. קורה  בלי שמרגישים. הרבה זמן לא הייתי פה.. המלחמה הזאת גזלה ממני הרבה כוחות ומי יודע מתי נצטרך אותם שוב- מסתבר שלדאוג זה מאוד מעייף. מחשבות על[...]

"כל זמן שאשה זו מהריקסמוזיאום יוצקת יום יום ברגע ובריכוז מצוירים חלב מהכד אל הקערה, אין העולם ראוי לסוף העולם" ורמיר/ ויסלבה שימבורסקה.   מנסה לאט לחזור לשגרה, מגלה שאפילו הרחק מקו האש ותחת כיפת הברזל המגנה , זה לא[...]

את הפוסט הזה כתבתי כבר לפני שלושה שבועות, לא הצלחתי לפרסם אותו ונדמה כאילו עברו חודשים עברו עלי ימים לא קלים ולא הרגיש לי נכון לכתוב, לפרסם, להמשיך. מועקה קשה, דאגה, פחד, מחסום יצירתי, כל מה שרובנו חווינו וחווים עדיין[...]

בנסיעות לדרום, הביתה, לנגב המערבי שלי כשאני מגיעה  לצומת שער הנגב, השער של הנגב, משהו נרגע אצלי, הופך רפוי. משהו במרחבים הירוקים האלה משרה עלי שלווה. בידיעה שזה בית. מכאן והלאה, לתמיד. הנוף נפרש לפני, מעורר זכרונות. עכשיו כשיש לי[...]

זהו שאני לא רצה. לא רצה לשום מקום.. "דומה כי זמנה אינו דוחק בה", כתבו עלי פעם במסגרת כלשהי. האמנם? הניגוד הזה בין האטיות שליוותה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי לבין הרצון להתקדם, להיות בעשייה, מלווה אותי יום יום. להתקדם כדי[...]

עוד בתור ילדה במושב,  אני זוכרת שאמרו לי שאני לא נראית מושבניקית. איך נראית מושבניקית? מלוכלכת באדמה? הולכת יחפה? נוסעת בטרקטור? בחיי שעשיתי וי על כל אלה, בין דר דאן דת'. בעיני האחים שלי תמיד אשאר המפונקת, זו שלא עבדה קשה[...]